דף מקורות שיעור של דבי קורן
שולחן ערוך אורח חיים הלכות
פסח סימן תמז סעיף ד
אם נתערב החמץ קודם הפסח
ונתבטל בס' אינו חוזר ונעור בפסח לאסור במשהו, ויש חולקים.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף
לח עמוד א
ואמר מר בר רב אשי: האי
דובשא דתמרי מברכין עלויה שהכל נהיה בדברו. מאי טעמא? - זיעה בעלמא הוא.
שולחן ערוך יורה דעה הלכות
יין נסך קכג, סעיף כד
אגוא"ה ארדיינט"י
של עובדי כוכבים, אסור בהנאה כיין עצמו. הגה: ופירוש דבריו: יין
שרוף שעושין מיין נסך, אף על פי שאינו רק זיעה מן הנסך, הרי הוא כאיסור עצמו
(ריב"ש סימן רצ"ה /רנ"ה/).
שו"ת הריב"ש (ר'
יצחק בר ששת מאה ה-14) סימן רנה
עוד שאלת: אותן המים שקורין
אייגוא"ה ארדינט"י, שעושין אומנים עובדי ככבים לרפואה מעקרים ידועים
ובתערובת יין נסך, אם מותרים בהנאה דרך רפואה שלא במקום סכנה. דאין עצמות היין
בהן, אלא הזיעה שלו העוברת דרך הסמפונות, ואותו היין שהיה אדום בתכלית, נשתנה ויהי
למים, והלך טעמו ריחו וממשו.
תשובה: כל איסורי ע"ג,
אפי' נשרפו והיו אפר, אפרן אסור. ... ואם בחטים של שכר הבאת סתם יינם, אסור האפר
אחר שרפה, כל שכן בסתם יינם עצמו, שאסור בהנאה, ואפי' לאחר שנשתנה לצורה אחרת
במראיתו וטעמו. ומה שאמרת, שאין כאן עצמות היין, אלא הזיעה שלו; ... הרי הוא
כמשקין עצמן; ...
שו"ת ציץ אליעזר חלק ה
סימן יב (קטעים - ממליצה ללמוד את הכל אם אפשר)
קוניאק הנעשה מזיעת ואדי
חלב אם מותר לשתותו בסעודת בשר
ירושלים יום י"ז לחדש
שבט שנת תשי"ד החיים והשלום אל הוד כבוד ידי"נ הרב הגאון הגדול מתון
ומסיק וכו' כקש"ת מוהר"ר איסר יהודא אונטרמן שליט"א הרב הראשי
לת"א - יפו.
...לעיין בדבר השאלה
שעוררני כ"ג לבררה בעת ביקורי בביתו ביום ה' העבר, והיא בנוגע לקוניאק הנעשה
בבית חרושת מאדי - וזיעת - חלב. ז"א: ששמים החלב במכונה המיועדת לכך, והמכונה
מעבדת את החלב הדק היטב ודי השב בהפרדת היסודות עד שמרוב העיבוד והזיקוק נפרש
מהחלב או נהפך החלב לזיעה בצורה של אדים מרובים ומאדים אלה יוצרים אח"כ
הקוניאק. באופן שמראהו משתנה לגמרי ממראה החלב, הן בצורתו והן בטעמו, אם מותר
לשתות קוניאק זה בסעודת בשר.
...
בעיון ראשון עולה על הדעת
לאסור בפשיטות שתיית הקוניאק בסעודת בשר, כי הרי נקטינן דזיעת המשקים כמותם
... אבל לאחר העיון נלפענ"ד שגם בלי
שנצטרך להכנס לבירור כללי זה יש מקום גדול לדון ולומר שגבי חלב בכלל ואצל אופן
נידוננו בפרט מודי כו"ע ששונה מבעלמא ויש להתיר בזה במיוחד. והוא, דהנה
בחולין ד' קי"ד ע"א שנינו: המבשל במי חלב פטור מסייע ליה לריש לקיש דתנן
מי חלב הרי הן כחלב והמוחל הרי הוא כשמן. אמר ריש לקיש לא שנו אלא להכשיר את
הזרעים אבל לענין בישול בשר בחלב מי חלב אינו כחלב. הרי דגבי בב"ח =בשר בחלב=
שאני מבעלמא ואמרינן גביה דמי חלב אינו כחלב. ... וא"כ דון מינה גם לענין נידוננו, דמכיון דקוניאק - החלב
הנעשה אחרי ההפרדה היסודית במכונה לא הוי בודאי תו באופן הצורה וחומר היסודות של
החלב כמו שיוצא מן האם, א"כ כל כה"ג לא אסרה התורה זיעת ומי חלב כזה עם
בשר.
... גדולה מזאת מצינו בספר
כסא דהרסנא שעם ספר בשמים ראש סי' רפ"ה, שעל יסוד דברי רבינו שמחה הנ"ל
רצה לדון להתיר מה"ת גם בישול חמאה וגבינה עם בשר, מטעם דלא חלב אמו הן שהרי
נפרד חלק מחלקיהם, וכן מביא ... אמנם המחזיק ברכה מתפלא על זה, והדרכי תשובה שם
יוצא בתוקף נגד זה ... אבל זהו דוקא בכגון גבינה וחמאה שהעיקר נשאר ונפרד רק המים
שאין להם דין חלב ... אבל בכגון נידוננו מסתבר דהוי דומיא דמי חלב, ואולי עוד יותר
עדיפא, מכיון שע"י העיבוד במכונה נפרדים כל חמרי האוכל שבחלב, ועוד יותר מזה
שנשתנה גם מראה זיוה ...
והנה לכאורה יש לסתור זה
ממה שמצינו בשו"ת הריב"ש (סי' רנ"ה) שנשאל באותן המים שקורין
אייג'ואה ארדינ'טי שעושין אומנים עכו"ם לרפואה מעקרים ידועים ובתערובת
יי"נ אם מותרים בהנאה דרך רפואה שלא במקום סכנה דאין עצמות היין בהן אלא
הזיעה שלו העוברת דרך הסמפונות, ואותו היין שהיה אדום בתכלית נשתנה ויהי למים והלך
טעמו ריחו וממשו. והשיב לאיסור משום דזיעה היוצאת מן המשקין החמין הרי הוא כמשקין עצמן,
ודין המים היוצאין מן היין כיין עצמו הן ... ונפסק כן להלכה ביו"ד סימן
קכ"ג סעיף כ"ד באין חולק ע"ש, ולפי"ז יש לכאורה לאסור
מה"ת בבישול גם בנידוננו שדומה במהותו הכללית לנידון הריב"ש.
אבל כשמעיינים בדבר נוכחים
לדעת שאין ראיה מדברי הריב"ש לכגון נידוננו, דראשית מצינו בשו"ת חתם
סופר חיו"ד (סי' קי"ז) שהתיר בפשיטות שמן הנעשה משקדים הגדלים בענבי
חרצי ענבים שהם יי"נ =יין נסך=, מטעם דכח יין שבחרצנים נתהפך ונעשה ממנו שמן
וכל דבר שנשתנה לדבר היתר הותר, ומכיון שלא נטעם ונרגש בו טעם יין אין לחוש ע"ש, וצריכים
לחלק נידון הח"ס מנידון הריב"ש, ... אבל יש לנו עכ"פ עמוד מסייע
כהח"ס, כי נידוננו עדיפא בהרבה מנידון הח"ס דמשתנה לגמרי לדבר היתר לפי
ההמצאה ולפי המודל החדיש של מכונות החרושת בימינו. ועיין גם ...
ושנית והוא העיקר.
די"ל דבכגון נידוננו גם הריב"ש יודה להתיר, והוא משום דבנידון
הריב"ש הרי היין כבר חל עליו שם איסור עוד לפני שהוצא ממנו המים, ולכן סובר
שפיר דמכיון שכבר חל על זה שם איסור תו כל היוצא ממנו נחשב כיוצא מדבר איסור והרי
הוא כמוהו, ולא מסתלק שם האיסור, אבל בכגון נידוננו הרי על החלב לא חל עֲדֶנָה שום
שם איסור, ואנו רוצים רק שכשיבשלו אח"כ הקוניאק המתהוה מזיעת החלב עם הבשר
שיחול אז שם איסור בב"ח מכח זיע - החלב, א"כ בכגון זה שפיר יש לומר
דאינו יכול לחול כעת ע"ז שם איסור כזה משום דהתורה לא אסרה זיעת חלב כשלעצמה
עד שיחול עליה מלכתחילה שם איסור בב"ח.
...
היסוד מדברי הגמ' בחולין ד'
קי"ד ורבינו שמחה גבי מי חלב שהבאנו הוי הוכחה רק לענין שאין איסור
מה"ת, אבל איסורא דרבנן מיהא איכא ... אבל משארי המקורות שהבאנו יש לדון
להתיר לגמרי בכגון נידוננו שהצורה הראשונה נפסדת לגמרי והדבר מקבל צורה חדשה
בשינוי יסודי באופן שיש לומר דכבר יצא מתורת חלב. עיין גם ...
